חנש רמזי נ' מוסך שילת בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן נגד המבקשת ביום 10/4/11, ואשר מחייב אותה לשלם למשיב פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, וסכום נוסף בגין הפרשות חסרות לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות.

ביום 11/5/11 המבקשת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, עד להכרעה בערעור (הודעת הערעור הוגשה לבית הדין הארצי לעבודה ביום 15/5/11). בבקשה טוענת המבקשת כי בנסיבות העניין שגה בית הדין בעת שקבע כי המשיב זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת, בעת שלשיטתה בנסיבות המפורטות בפסק הדין יש לראות את המשיב כמתפטר. עוד טענה המבקשת, כי נפלה טעות בחישוב הפיצוי שנפסק כנגדה בגין החוסרים בהפרשות לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות. המבקשת גורסת כי סיכויי הערעור טובים, ומצביעה על כך שככל שתזכה בערעור, יהיה קושי לממש את זכייתה בשים לב לכך שהמשיב הוא תושב מזרח ירושלים, שמצבו הכלכלי איננו שפיר (זאת בהתבסס על כך שבתקופת עבודתו ביקש וקיבל הלוואות מהמבקשת).

ב"כ המשיב טוען כי לא הובאה בפני בית הדין תשתית עובדתית לטענת המבקשת לעניין מצבו הכלכלי של המשיב, המשיב עובד באופן קבוע מזה שנים, ומעבידו הישראלי אף נכח בעת הדיון בבית הדין. אשר לסיכויי הערעור בכל הנוגע לפסיקת פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת סבור המשיב כי משמדובר בממצאים שבעובדה, לא ניתן לומר כי סיכויי הערעור טובים. אשר לחישוב ההפרשות (לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות) מסכים המשיב כי יש להעמיד את סכום הפיצוי על סכום נמוך יותר מזה שנפסק, הגם שהוא חולק על החישוב שמציעה המבקשת, בסוברו כי המשיב היה זכאי להפרשות גם עבור החודש שבגינו קיבל פיצוי הודעה מוקדמת.

הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו של פסק הדין. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג לכלל, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי, וטענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה, והקושי להפרע ממנו באם יפסיד בערעור איננה יכולה להטען בעלמא והיא צריכה להיות מבוססת (בש"א (ארצי) 356/06 בן תור נ' יעקב הרמתי (פורסם בנבו).

במקרה שלפני, לאחר שנתתי דעתי לנסיבות המקרה ולטענות הצדדים כפי שהובאו בפני, הגעתי לכלל דעה כי האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים ימצא ביטוי בכך שעד להכרעה בערעור יעוכב ביצועו של פסק הדין אך ורק בכל הנוגע לתשלום פיצוי בגין הפרשות לביטוח מנהלים וקרן השתלמות וזאת באופן חלקי. כלומר, כי עד להכרעה בערעור תשלם המבקשת למשיב פיצוי בגין הפרשות לפנסיה - 12,647 ₪ ובגין הפרשות לקרן השתלמות – 1,195 ₪. באיזון האינטרסים שבין הצדדים, ותוך מתן משקל לסיכויי הערעור, לא מצאתי לעכב את ביצוע פסק הדין ככל שהוא נוגע לתשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"א, 25 מאי 2011, בהעדר הצדדים.